אנחנו צועדים עליהם יום יום, נהנים מתחושתם החמימה ברגליים. אנחנו חווים את הרכות שלהם באמצעות חוש המישוש וחוש הראייה ומתפעמים מהאופן בו הם מקנים לחללים שלנו אופי וצורה. כמה מאיתנו עצרו לחשוב פעם על מוצאם של הפרקטים? מתי החל השימוש בהם? מי היו הראשונים להנות מהם ומתי הפכו לבינלאומיים? זאת ועוד, במאמר הבא.
פרקטים – התקופה המוקדמת
החיים במאה ה 17 באירופה לא היו קלים בכלל. היסטוריונים מסמנים את התקופה כסופם של ימי הביניים ותחילת עידן הרנסאנס. לו נולדת אז למשפחה מהמעמד הנמוך, סביר להניח כי עבודה פיזית קשה לצד רעב ומגפות לפרקים, היו מנת חלקך. מבחינת עיצוב הבית, בין אם מדובר על חיים בעיר או בכפר, אנחנו מדברים על בקתות פשוטות ורצפות עפר בלתי מרוצפות. אם נפל בחלקך המזל להשתייך למשפחת עשירים או אצולה, לעומת זאת, מצבך ומצב ביתך היו טובים לאין שיעור.
הפרקט נולד
בתיהם של העשירים כללו אדריכלות משוכללת ופיתוחי אבן חדשניים לאותה תקופה. כמובן שהמיוחסים לא התהלכו על עפר כמו העניים אלא על מרצפות עשויות שיש. מרצפות אלה הצריכו שטיפה תדירה בכמויות מים אדירות, זאת כדי לשוות להם את לוק "המראה" שהולם בית עשירים. כך הלכו ונרקבו תחתיהן קורות העץ שהיו הבסיס עליו הונחה הרצפות פעם. הדבר הצריך פתרון חדש ומוטב שיהיה הרבה יותר פרקטי. פתרון כזה הוצג לראשונה בוורסאי, צרפת בשנת 1684.
פרקטים היסטוריים
חיתוכים ידניים של עץ שהונחו והודבקו בצמידות ובקפידה על רצפת בטון ולוטשו לכדי מראה רך, חם ויוקרתי מאי פעם. רצפות עץ אלו היו יקרות מאוד כיוון שיצירתן והרכבתן היו עבודת אומנות ידניות שדרשו מיומנות גבוהה. אי לכך, בתחילה הופיעו פרקטים רק בארמונות ובתי עשירים ומיוחסים באירופה. עבודות פרקט מוקדמת אלו זמינות לצפייה עד ימינו אנו במוזיאון ארמון וורסאי, צרפת.
פרקטים מיוחדים נולדים באירופה
במהלך המאה ה 17 התפתח ענף הכנת הפרקטים ברחבי אירופה וכלל בנוסף לדוגמת פרקט וורסאי המוקדמת סוגים נוספים כמו פרקט פישבון או אדרת הדג, , הפופולארית עד היום. במאה ה 17 נולד גם פרקט המוזאיקה שמכיל עיטורים מסוגננים שלקחו את המימד העיצובי של הפרקט כמה דרגות למעלה.
מה קורה בארצות הברית?
במקביל למתרחש באירופה גם באמריקה עולה תור הזהב של רצפות העץ. לא היה מדובר בפרקט בעל אותם המאפיינים הצרפתיים אלא בקורות עץ של ממש. קורות מלוטשות גולמיות יותר נעדרות מאותם מאפייני הוד והדר שאפיינו כל כך את אירופה. את הגימור והשיוף של קורות העץ האמריקאיות ביצעו באופן תדיר כחלק מריטואל תחזוקת הבית.
עלייתם, נפילתם ועלייתם המחודשת של הפרקטים
מגמת השימוש בפרקטים הלכה ונעשתה רחבה יותר במאות ה 18 וה 19 באירופה ובאמריקה. דפוסי הפרקטים הפכו להיות יצירתיים יותר והשימוש בהם נהייה נפוץ יותר ויותר במוסדות ציבוריים כמו ספריות ומוזיאונים ובד בבד גם בבתים.
ירידה משמעותית בפופולאריות הפרקטים הגיעה בשנות השלושים של המאה הקודמת. אז החלה עלייה משמעותית בייצור הטקסטיל והשטיח הוצג לציבור כאלטרנטיבה חסכונית ועכשווית. אנשים החליטו לבחור ב"ריצוף" חדש זה שהווה חידוש אל מול הפתרונות המסורתיים יותר. בבתים רבים נעקרו רצפות העץ והוחלפו בשטיחים ובאחרים כוסתה רצפת הפרקט בשטיחים מקיר לקיר. שם שכבו הפרקטים בשקט והמתינו לגל המחודש של שנות ה-80 בהם החל טרנד הוינטאג' בעיצוב הפנים. זה הוביל לחזרה למוטיבים הכפריים, הטבעיים ורבי המבע של הפרקטים.
הביקוש העולה לשימוש בריצוף עץ יחד עם טכניקות ייצור משופרות, נתנו למעצבים ולאדריכלים את האפשרות להתנסות בדפוסים מופשטים ומורכבים תוך שילוב סוגי עץ וגימורים שונים ומכך אנו זוכים להנות עד היום.
